Get Adobe Flash player

“או-או” מול “גם וגם”

מה שעומד בבסיס רוב הקונפליקטים בחיים, היא חשיבה של “או – או”.

“או שאהיה אמא טובה – או שתהיה לי קריירה מספקת”

“או שנגור איפה שאני רוצה, או שנגור איפה שהוא רוצה”

“או… או…”

בכדי להתמודד עם קונפליקטים מהסוג הזה, כדאי לאמץ חשיבה של “גם וגם”. צורת החשיבה הזו מזמינה התמקדות בפתרון – במקום בבעיה. התמקדות בדרך לבטל את הפער (או לפחות לצמצם אותו) – במקום בהתמקדות בעצם היותו.

צורת החשיבה של “גם וגם” יוצאת מתוך נקודת הנחה שניתן לגשר על קונפליקטים, שהדברים אפשריים – גם אם אנו לא רואים זאת ממבט ראשון, ותפקידנו הוא למצוא את הדרך לעשות זאת.

במקום הקביעה “או שאהיה אמא טובה – או שתהיה לי קריירה מספקת”, נשאל את השאלה “איך אני יכולה להיות גם אמא מספיק טובה, וגם בעלת קריירה מספקת?”

במקום “או שנגור איפה שאני רוצה, או שנגור איפה שהוא רוצה”, נשאל – “איפה נוכל לגור שגם אני אהיה מרוצה וגם הוא יהיה מרוצה?”

“גם וגם” זוהי חשיבה שדורשת פתיחות, גמישות ויצירתיות.

בכדי להגיע ל”גם וגם” עלינו לדייק את הרצונות שלנו, לראות מה הכי חשוב לנו – ועם זה להתקדם. אם ניקח לדוגמה את השאלה – “איפה לגור?” ברור שכאשר נבחר באחת האפשרויות – נוותר על השניה. עם זאת, כאשר נברר לעומק מה חשוב לכל אחד – קרבה לעבודה / שקט / נגישות/ נוף / חינוך מסוים וכו’ – זה יאפשר לנו לבחור מקום שטוב לשני הצדדים, מתוך התמקדות ברצון של כל אחד מהצדדים.

היום זהו יום השנה החמישי לפטירתו של אבי האהוב.

אבא שלי היה אלוף ה”גם וגם”.

אני יכולה לראות זאת בהמון דוגמאות קטנות בהתנהלות שלו, אך הדוגמה הבולטת ביותר שעולה לי כרגע היא האופן בו תפקד כגבאי בבית הכנסת המרכזי בעפרה שנים ארוכות (היום בית הכנסת קרוי על שמו).

לאורך שנים אבא היה גם גבאי מיתולוגי בבית הכנסת המרכזי (האשכנזי) בישובנו, וגם מיוזמי ומקימי בית הכנסת הספרדי בישוב. הוא היה שייך גם לכאן וגם לכאן, ללא סתירה. היה ברור לו שיש מקום לכל אחד, שהדברים לא חייבים לבוא אחד על חשבון השני, אלא יכולים להתקיים זה לצד זה.

כגבאי, אבא היה צריך לתמרן בין צרכים ורצונות של אנשים שונים. בהיותו אלוף ביחסי אנוש ובחוכמתו עשה זאת באופן בו כולם יצאו מרוצים. היכולת שלו להקשיב – גם למילים וגם למה שנאמר ביניהן, להכיל את השונות, להיות אמפתי לבקשות, היצירתיות שלו במתן פתרונות – כל אלו אפשרו לו ליישם את ה”גם וגם”, ובגדול.

אבא – יהיה זכרך ברוך. הלוואי ונצליח ליישם את מה שהיה דרך חייך.

אני רוצה לסיים בחיוך – בבדיחה שאבא היה נוהג לספר:

מסופר על רב קהילה, ששני יהודים מסוכסכים הגיעו אליו לשטוח את טענותיהם.
היהודי הראשון נכנס אל חדרו של הרב, והציג בלהט את עמדתו. “אתה צודק”, אמר לו הרב. לאחר מכן נכנס לחדרו של הרב היהודי השני, ואף הוא שטח את טענותיו בפני הרב. “אתה צודק” אמר לו הרב.

אשת הרב, שבמקרה נכחה אף היא בחדר, פנתה לרב בתמיהה: “איך יכול להיות שגם הראשון צודק, וגם השני צודק?”
“את יודעת מה”, אמר לה הרב, “גם את צודקת”.

אשמח לקרוא איפה בחייך את מרגישה שאת משתמשת ב”גם וגם”, ואיפה היית רוצה להכניס את צורת המחשבה הזו לחייך?

Leave a Reply

אימון אישי לנשים שרוצות לחיות
את הטוב

התקשרי:


052-6071209