Get Adobe Flash player

ללכלך על החמות ללא מעצורים

ללכלך על החמות ללא מעצוריםלכל אחד ואחת מאיתנו יש את מי שאנחנו לא מסמפטים במיוחד, לא נהנים מחברתו, או לא אוהבים את ההתנהגות שלו. זה בסדר כאשר אנחנו יכולים פשוט להימנע מחברתו, אבל מה עושים כשה”מישהו” הזה הוא חלק מהמשפחה הקרובה? מישהו שאנחנו לא יכולים להימנע מקירבה איתו?

כשליאורה הגיעה לאימון, אחת המטרות שהיא סימנה לה היתה – לאהוב יותר את חמותה. יכול להיות שזו מטרה קצת לא צפויה. “לאהוב יותר”? נראה כי מטרה כמו “להסתדר יותר עם חמותי” היתה מובנת יותר.

אבל ליאורה הסתדרה עם חמותה מצויין. חמותה אהבה וכיבדה אותה, והיא כיבדה את חמותה בהתנהגותה, ואף אחד (חוץ מליאורה) לא שם לב שיש כאן משהו לא בסדר…

כשחמותה התקשרה – ליאורה נמנעה מלענות לטלפון ושלחה את הילדים שיענו. ערכה ביקורים רק מתי שהייתה חייבת, ומתוך תחושת אילוץ.
הייתה לה ביקורת על חמותה: היא לא אהבה איך שחמותה אמרה לה “את כמו בת בשבילי” (“יש לי כבר אימא…”)
לא אהבה איך שחמותה “דחפה” לה אוכל (“מה, אני ילדה קטנה?”).

ליאורה חשה פער בין איך שהיא מתנהגת לחמותה, ובין מה שהיא חושבת ומרגישה כלפיה. היא הרגישה שהיא “מזייפת”, שהיא לא אמיתית – ומאחר ואמת הוא ערך חשוב עבורה, זו הרגשה שהיה לה קשה לשאת, וגזלה ממנה הרבה אנרגיה.
ליאורה גם הרגישה כפויית טובה – זו האישה שילדה וגידלה את בעלה האהוב. היא גם הרגישה שזה לא הוגן כלפי בעלה שאוהב ומוקיר את אימו מאד – שהיא אינה שותפה לאהבה הזו.

אחרי שליאורה התאמנה על הנושא – היא הרגישה איך לאט לאט ליבה נפתח לחמותה, היא כבר לא נמנעה מחברתה, קפצה לבקר אותה כי רצתה לבקר, ולא “כי צריך”, שוחחה איתה בטלפון בשמחה, והכי חשוב עבורה – הרגישה אמיתית עם עצמה, והרגישה שמחה והקלה – היא ידעה שליבה והתנהגותה שווים.

אז איך ליאורה עשתה את זה?

ליאורה עברה שני שלבים.

1. בשלב הראשון ליאורה שפכה הכל, כל מה שישב לה על הלב בהקשר של חמותה, כל השיפוטים, כל הטענות, קטנוניות וצרות עין ככל שיהיו – בלי מסננת. היא פשוט “לכלכה” על חמותה ללא מעצורים.
לפעמים יש לנו מעצורים לעשות את זה (“מה, היא לא כל כך נוראית, היא חמותי, איך אני אדבר עליה כך” וכו’). אבל זה שלב שאי אפשר לוותר עליו!

2. בשלב השני, לאחר שליאורה “התנקתה”, היא בחנה טענה טענה, שיפוט שיפוט – ובכל נקודה כזו – הסתכלה ודנה את חמותה לכף זכות דווקא מאותו מקום של קושי, בדיוק בנקודה שקשה לה. אם היה לה שיפוט על חמותה – “מה היא דוחפת לי אוכל, מה אני ילדה קטנה?” – ליאורה חיפשה איך היא יכולה לדון את חמותה לכף זכות בדיוק בנושא הזה. מה היא יכולה להגיד טוב על מי שדוחף אוכל? ובאמת, ליאורה ראתה מס’ דברים. שחמותה אישה חמה ואיכפתית, והיא עושה זאת כי היא רוצה שיהיה לה טוב. היא ראתה שזו התרבות שחמותה באה ממנה – ששונה מאד מהתרבות שהיא עצמה גדלה בה – וזה נעשה מתוך כבוד לליאורה, ולא מתוך “הקטנה” שלה. ההסברים הללו – שהיו לזכות חמותה – התיישבו גם על ליבה, ולא נשארו בגדר מחשבות בלבד. היא הרגישה איך הלב מתרכך, ואיך האהבה לחמותה לאט לאט זוחלת פנימה.

אז מה היה לנו?

אם אנחנו רוצים להרגיש אחרת כלפי מישהו שאנחנו לא ממש אוהבים, או מישהו שיש לנו הרבה ביקורת עליו, ואנו מרגישים שהביקורת פוגעת באיכות חיינו – נעשה שני דברים:

א.      “נשפוך” על נייר את כל מה שיש לנו עליו, את כל השיפוטים והטענות.

ב.      ניקח נקודה נקודה, ונמצא בה את הטוב, נמצא איך אנחנו יכולים לדון את האדם לכף זכות באותה נקודה עצמה שקשה לנו איתו.

מזמינה אתכם לנסות (בכתב!), וכמובן לשתף אותי איך היה, ומה הפקתם מהתרגיל!

Leave a Reply

אימון אישי לנשים שרוצות לחיות
את הטוב

התקשרי:


052-6071209